תפריט סגור

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

עוולת הרשלנות

רשלנות רפואית הינה עוולה נגזרת מעוולת הרשלנות הכללית החוסה תחת דיני הנזיקין הישראלים ומופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

רשלנות, ככלל, הינה ביצוע (או אי ביצוע) של מעשה (או מחדל), שגרמו נזק לצד אחר שאינו זה שגרם לנזק. נזקים כאמור יכול שיהיו ברכוש, בגוף, בממון ובנפש.

כאשר נסיבות של עניין מסוים מקיימות את רכיבי עוולת הרשלנות הנזיקית, נוצרת עילה לפלוני שנפגע מאלמוני לתבוע ממנו פיצוי בגין הנזק שנגרם לו עקב רשלנותו של האחרון. על מנת שאירוע יוכר כאירוע של רשלנות ישנם מספר שלבים אותם אמור לעבור התובע. בשלב הראשון יש להראות קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק. לאחר מכן, יש להראות שחובה זו הופרה על ידי המזיק, כלומר, שהמזיק התרשל. בשלב השלישי על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק, ולבסוף עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לו. שלבים אלה יפים גם לעניין תביעת רשלנות רפואית.

תביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא למעשה מקרה פרטי של עוולת הרשלנות, המתבטא בכך שאדם או גוף העוסקים, בצורה כזו או אחרת, במקצוע רפואי או סיעודי, בין אם המדובר ברופא ובין אם המדובר בכזה שעיסוקו במקצוע תומך למקצוע הרפואה, סטה מהסטנדרט הנהוג והמצופה ממנו על ידי החברה, ועקב סטייה זו נגרם נזק לפלוני.

טענה בנוגע לקיומה של רשלנות רפואית יכולה להטען כנגד בית החולים בו טופל הניזוק וכן כנגד קופת החולים בה חבר הנפגע ,ובנוסף, ובאופן אישי, כנגד מי מאנשי הצוות הרפואי או הסיעודי אשר טיפלו או אמורים היו לטפל בניזוק.

מקרים נוספים של רשלנות רפואית יכולים שיהיו קשורים באבחון לא נכון, אשר בעקבותיו נמנע מאדם טיפול או ניתן לו טיפול לא נכון. כן תוכל להטען רשלנות רפואית גם במצבים בהם אדם נצרך לתרופה כלשהי ובעקבות התרשלות של הצוות הרפואי או הסיעודי לא קיבל את אותה תרופה, או שקיבל תרופה שונה מהמומלץ או מאידך קיבל תרופה מומלצת אשר אסור היה לו ספציפית לקחתה ובעקבות כך נגרם לו נזק.

רשלנות רפואית יכול שתתרחש גם במהלך הריון, ולידה. הפסיקה בעניין זה מתפתחת בשנים האחרונות, ומתוך מגמה להגברת המודעות של הצוותים הרפואיים והעוסקים השונים ברפואה, ומתוך רצון לחידוד הנהלים ואופן הטיפול הניתן על ידי גופים שונים, וכן עקב התפתחות והשתכללות מדע הרפואה והחשיפה למקורות מידע בינלאומיים גדלים ומתרחבים, נוטה להטיל במקרים רבים אחריות עקב רשלנות רפואית גם במקרים בהם בשנים עברו נמנעה מכך.

התמקצעות הגורמים העוסקים בדיני רשלנות רפואית, מביאה לכך שהיריעה המכוסה על ידי דוקטרינות רשלנות רפואית גדלה ומתרחבת ונוגעת כיום גם בתחומים כגון אופי שמירת מידע רפואי על ידי מוסדות רפואיים, אופן תיעוד הטיפול הרפואי ע”י הצוות הרפואי, הטיפול הסובב את הטיפול הרפואי עצמו הן טרם תחילתו והן בסיומו ובמעקב לאחר סיומו וכן יידוע המטופל החולה על האפשרויות השונות העומדות בפניו בכל הקשור לטיפול אותו הוא עומד לעבור.

הטיפול בתביעות רשלנות רפואית הינו טיפול המצריך ידע מיוחד ומיומנות של עורך הדין המטפל בדיני רשלנות רפואית וכרוך בהתמודדות ארוכה ומורכבת מול גורמים מוסדיים, איסוף החומר הרפואי וניתוחו והכנתו של תיק התביעה באופן שיוביל להכרעת בית המשפט כי מדובר באירוע רשלנות רפואית אשר בעקבותיו יהיו זכאים הנפגע ומשפחתו לפיצוי הולם להמשך חייהם.

מעוניינים לקרוא עוד? לחצו לקריאה נוספת אודות רשלנות רפואית »