אינפו

מאמרים איכותיים

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון תאומים

כל עו”ד שעוסק בתחום רשלנות רפואית, לרבות במקרים של רשלנות רפואית בהריון, יודע היטב כי מעקבים אחר הריונות תאומים מספקים כר נרחב לתביעות בגין רשלנות רפואית. זאת משום שהסטנדרטים במעקב אחר הריון תאומים הנם גבוהים מאוד, שלעיתים אינם נופלים מהדרישות המחמירות במעקב אחר הריון בסיכון. על כן לא תמיד פשוט לעמוד בסטנדרטים אלה והסטייה מהם עלולה להקים לנפגע עילת תביעה, שעניינה רשלנות רפואית בהריון (וליתר דיוק רשלנות רפואית במעקב הריון).

המאמר נכתב ע”י אבי שמואלי, עורך דין בעל ניסיון רב במקרי רשלנות רפואית בהריון »

הגישה הרפואית המקובלת, שמתייחסת להריון תאומים כהריון בסיכון, מבוססת על מחקרים רבים, שהדגימו כי שיעור סיבוכים ומקרי מוות תוך רחמי בהריון כזה גבוה פי 3-4 בהשוואה להריון עם עובר יחיד. מכאן הציפייה שהמעקב אחר הריון תאומים יהיה מוקפד מאוד וייעשה באופן זהיר ולעיתים קרובות יותר מאשר בהריון עם עובר יחיד. בהתאם, ניהול מעקב אחר הריון תאומים לפי הסטנדרטים המקובלים למעקב אחר הריון רגיל יכול להיחשב, במקרים מתאימים, רשלנות רפואית בהריון.

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון

עוד נתון שמן המצופה לשים אליו לב בקשר להריון תאומים הוא שלידת תאומים מתרחשת בדרך כלל כשבועיים מוקדם יותר מאשר לידה רגילה. בעוד שתקופה ממוצעת של הריון עם עובר אחד נמשכת כ-40 שבועות, הרי שהריון תאומים צפוי להסתיים בשבוע 38 לערך. בסקר שנערך בארה”ב ב-2002 נמצא שלידת עובר יחיד מתרחשת בממוצע בשבוע 38.8 להריון בעוד שלידת תאומים מתרחשת בממוצע בשבוע 35.5 להריון. הדברים חשובים משום שתקופת סיום הריון הנה קריטית, מבחינת הסיכון לתחלואה, סיבוכים ואף מוות תוך רחמי, כאשר ריבוי עוברים ברחם מגביר משמעותית את הסכנות הנ”ל . לא בכדי הרי מרבית תביעות רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים מוגשות בשל התנהלות רופאים בשלבי הסיום של הריונות . על כל פנים אם בהריון רגיל מצופה ונדרש כי בשלביו הסופיים המעקב אחר מצב בריאותו של עובר יהודק, הרי שבהריון מרובה עוברים הידוק המעקב מצופה ונדרש מקל וחומר.

דגש חשוב נוסף שחייב לעמוד לנגד עיני רופאים העוקבים אחר הריון תאומים נוגע לכך שכל אחד משני העוברים הוא ישות בפני עצמה ויש לכן צורך לוודא שהבדיקות המבוצעות מאשרות בוודאות את בריאותו של כל עובר בנפרד. אי -מתן הדעת לעובדה בסיסית זו-  אף הוא יכול להוביל לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

הדוגמא המובהקת להתנהלות בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל בהקשר זה הנה אופן ביצוע בדיקות המוניטור העוברי בהריון תאומים . כידוע, תרשים ניטור מאפשר לבדוק ולעקוב אחר מספר פרמטרים חשובים בקצב לבו של עובר (דופק בסיסי, וריאביליות, האצות והאטות). פרמטרים אלה משקפים מצב בריאותו של עובר ויכולים לתת אינדיקציה לגבי מצוקתו. לא מיותר לציין כי לא פעם, ביצוע כושל של בדיקת ניטור ו/או פיענוח שגוי של תרשימי הניטור גורמים להחמצת סימני מצוקה עוברית וכתוצאה מכך נמנעים טיפול או התערבות נדרשים. גם חלק חיוני וחשוב זה של מעקב אחר כל הריון אחראי ללא מעט של תביעות רשלנות רפואית בהריון.

וחזרה לענייננו- יש לזכור כי בהריון תאומים מדובר בקצב של 2 לבבות שונים. מאחר ולא פעם הטווחים של קצבי הלב בתאומים חופפים בחלק מהזמן, הרי שתרשים קצב לבו של תאום אחד יכול לעלות, לחפוף ולהתערבב עם הרישום הגרפי של קצב לבו של התאום האחר. כתוצאה מכך, ייווצר קושי לאבחן במדויק, ולגבי קצב לבו של כל עובר בנפרד, את המדדים העיקריים . כדי להתגבר על מכשלה טכנית זאת קיימות שתי אפשרויות:

 א.   בחלק ממכשירי הניטור קיימת אופציה טכנית לרווח בצורה מלאכותית את הרישום הגרפי של תאום אחד מהרישום הגרפי של התאום השני, כך שהרופא יכול לבצע בדיקה מהימנה של קצב הלב של כל עובר בנפרד.

ב.    במידה ואין מכשיר כזה בנמצא יש לחבר כל אחד מהתאומים למכשיר ניטור נפרד.

ככל שלא נעשה שימוש באף אחת משתי האופציות הנ”ל, עלול להיווצר מצב שהרישום הגרפי של קצב לבבות של תאומים חופף בחלק מהזמן, ויש עירוב בין הממצאים שאינו מאפשר לקיים את כלל היסוד בניטור תאומים האומר שכל עובר הוא ישות נפרדת הדורשת בדיקה נפרדת ומהימנה. גם כתוצאה מכך עלולה לקום עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

לסיכום – מצופה כי בעת ביצוע ופיענוח של בדיקות המעקב והאבחון בהריון תאומים, כמו גם בעת קבלת ההחלטות הקליניות בהריון כזה, על רופאים לזכור כי מדובר בהריון בעל סיכון גבוה מלכתחילה, שגם צפוי להסתיים מוקדם יותר לעומת הריון עם עובר יחיד. כל אלה אמורים להביא להקפדה יתרה בהשגחה אחר מצב העוברים, במיוחד בשלביו הסופיים של הריון . בהתאם, במקרים שבהריון תאומים מתגלים סימני מצוקה עוברית, החשש מסיבוכים חמורים ואפילו מוות תוך רחמי יוביל לא פעם ליילודם היזום של עוברים, גם אם מדובר בגיל הריון מוקדם יחסית. כך, בעוד שבמצב דומה בהריון עם עובר יחיד, מרחב השיקולים הקליניים יכול להיות רחב יותר. התעלמות ממקדמי הזהירות המוגברים כמקובל בהריון תאומים עלולה להביא לתוצאות טרגיות, וכפועל יוצא מכך להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.